תאריך: 29 באוגוסט 2007
תושבים חוזרים / עולים חדשים - היבטי מס הכנסה
והיבטי החוק לאיסור הלבנת הון
1. מבוא
תיקון מספר 132 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") "לכד" ברשת המס הכנסות אשר בעבר לא היו חייבות במס בישראל. לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ישנם לרוב נכסים והכנסות מחו"ל. כדי להקל על קליטתם בישראל, קבע המחוקק פטורים והקלות שונות אשר יפורטו להלן. בנוסף, נסקור בחוזר זה מיהם החייבים בהגשת דוחות לרשויות המס בישראל וכן תמצית של הוראות החוק לאיסור הלבנת הון.
2. חובת הגשת דוח שנתי לרשויות המס
ככלל, הן תושבי ישראל מעל גיל 18, הן יחידים תושבי חוץ אשר היתה להם הכנסה חייבת במס בישראל בשנת המס והן תושבי ישראל מתחת לגיל 18 עם הכנסה שנתית העולה על 59,570 ₪ (נכון לשנת המס 2006) חייבים בהגשת דין וחשבון שנתי לרשויות המס.
להלן נפרט מיהם הפטורים מהגשת דוח ואף נרחיב בהמשך על הפטורים הספציפיים להם זכאים עולים חדשים ותושבים חוזרים:
א. בעלי הכנסה ממשכורת בלבד עד לסכום של 537,000 ₪ (נכון לשנת 2006), בתנאי שנוכה ממנה מס במקור בהתאם להוראות החוק ו/או מס אשר אינו נמוך משיעור המס המירבי ו/או שבוצע לגביה תיאום מס.
ב. יחידים בעלי הכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל, עד לתקרה של 279,000 ₪ (נכון לשנת 2006), אשר שולם עליהן מס בשיעור של 10% בהתאם להוראות החוק.
ג. יחידים בעלי הכנסה משכירות מקרקעין בחו"ל ו/או הימורים/הגרלות/פרסים בחו"ל ו/או דיבידנד מחו"ל ו/או ריבית מחו"ל שסכומם לא עלה על 279,000 ₪ (נכון לשנת 2006), ואשר שולמה עליה מקדמת מס לפי הוראות תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004.
ד. יחידים בעלי הכנסה מקיצבה אשר מקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו במדינת חוץ, אשר פטורה ממס בישראל ושאינה עולה על 279,000 ₪ (נכון לשנת 2006).
ה. יחידים בעלי הכנסה מריבית אשר מקורה בישראל ושפטורה ממס ו/או נוכה ממנה מלוא המס החל על פי פקודת מס הכנסה, ושאינה עולה על 532,000 ₪ (נכון לשנת 2006).
ו. יחידים בעלי הכנסה מניירות ערך סחירים אשר פטורה ממס ו/או נוכה ממנה במקור מלוא המס והיא אינה עולה על 1,536,000 ₪ (נכון לשנת 2006).
ז. יחידים בעלי הכנסה נוספת עד לתקרה של 279,000 ₪ (נכון לשנת 2006) אשר אינה הכנסה ממשכורת ו/או עסק ו/או משלח יד ואשר נוכה ממנה מס בשיעור מירבי או מס בשיעור אחר באישור פקיד השומה כל עוד שיעור המס אשר נוכה אינו נמוך מ- 30%.
אולם, קיימים סייגים לפטור מהגשת דוח שנתי אשר מחייבים הגשת דוח כאמור, גם אם, לכאורה, זכאי היחיד לפטור מהגשת דוח, ואלו הסייגים:
א. היחיד או בן זוגו מחזיקים לפחות 10% מהשליטה בחברה ו/או בזכות למנות מנהל.
ב. לשני בני הזוג יש הכנסות והם חייבים לערוך חישוב מאוחד על הכנסותיהם.
ג. היחיד ו/או בן זוגו ביצעו פריסה קדימה של מענק פרישה/מוות ו/או היוון קיצבה.
ד. הכנסת היחיד ו/או בן זוגו כללה שכר ספורטאים.
ה. היחיד ו/או בן זוגו היו חייבים בהגשת דוח לשנה קודמת שלא בשל סייגים אלה.
ו. ליחיד ו/או לבן זוגו ו/או לילדו שטרם מלאו 18 היתה, במועד כלשהו בשנת המס, זכות בחברה פרטית תושבת חוץ או נכסי חוץ אחרים אשר שווים ביום כלשהו בשנת המס הוא לפחות 1,550,000 ₪.
ז. ליחיד ו/או לבן זוגו ו/או לילדו שטרם מלאו 18 היה, במועד כלשהו בשנת המס, חשבון בתאגיד בנקאי שהואגד מחוץ לישראל עם יתרה כוללת של לפחות 1,550,000 ₪.
הוראות ופטורים מיוחדים לגבי יחיד אשר היה תושב ישראל לראשונה ולגבי תושב חוזר:
א. החובה להגיש דוח, רק בשל החזקה של לפחות 10% מן השליטה בחברה ו/או בזכות למנות מנהל, לא תחול על עולה חדש ו/או תושב חוזר אשר שהה דרך קבע מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל, אם הוא חייב להגיש דוח רק בשל היותו בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ (להלן: "החבר הזר"), ואם התקיימו כל התנאים הבאים: החבר הזר הוקם בעת שהיו היחיד ו/או בת זוגו תושבי חוץ, ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר זר. הפטור מהגשת הדוח יחול רק בשנת העלייה/ החזרה לישראל ובשנה שאחריה.
ב. החובה להגיש דוח, רק בשל החזקה בחברה פרטית תושבת חוץ ו/או נכסי חוץ ו/או חשבון בנק בשווי כולל של לפחות 1,550,000 ₪ במועד כלשהו בשנת המס, לא תחול על תושבים חוזרים ו/או עולים חדשים בחמש השנים הראשונות לתושבתם בישראל, כל עוד הם ובני זוגם וילדיהם אשר טרם מלאו להם 18 עונים לתנאי הנ"ל.
בכל מקרה, לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון אם פקיד השומה דרש זאת וכן אם היחיד יצר במהלך שנת המס נאמנות (ללא קשר איפה היא נוצרה) או קיבל מכספי נאמנות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, סכום העולה על 100,000 ₪.
3. הקלות המס לישראלים החוזרים הביתה ולעולים חדשים
החל מיום 1 בינואר 2003, השתנתה שיטת המסוי הנהוגה בישראל באופן שכל תושבי ישראל חייבים במס גם על הכנסותיהם אשר הופקו מחוץ לישראל. במסגרת שינוי שיטת המס, הורחבו פטורים שונים לגבי יחידים אשר הינם עולים חדשים ותושבים חוזרים, כך שהמסוי הישראלי על הכנסותיהם אשר מחוץ לישראל, יחול בהדרגה.
3.1 הגדרות תושב חוזר הינו יחיד, אשר שהה דרך קבע מחוץ לישראל במשך 3 שנים רצופות מיום שחדל להיות תושב ישראל.
3.2 פטור ממס על הכנסות פאסיביות סעיפים 14(א) ו - 14(ג) לפקודה מעניקים הקלות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, על הכנסותיהם מנכסים מחוץ לישראל אותם רכשו בתקופת שהותם מחוץ לישראל. המדובר על פטור מריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים ודמי שכירות. ההקלה תחול במשך 5 שנים מהיום שחזרו להיות תושבי ישראל.
3.3 פטור ממס על ריבית בפיקדון במט"ח לעולה חדש במסגרת צו מ"ה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במט"ח), התשס"ג-2002, בתנאים אשר יפורטו בהמשך, עולה חדש יהא זכאי לפטור ממס על הכנסותיו מריבית (הפרשי הצמדה פטורים אף הם) על הפקדות במט"ח בתאגיד בנקאי במשך 20 שנים, בהתקיים התנאים הבאים:
1. הכספים נמצאים בתאגיד בנקאי בפיקדון במט"ח.
2. הפיקדון הינו לתקופה של שלושה חודשים ומעלה.
3. מקור הכסף הוא רק סכומי כסף שהיו ליחיד מחוץ לישראל, בטרם הפך להיות תושב ישראל.
4. לא חלפו 20 שנים מיום שהיה לראשונה לתושב ישראל.
5. הסכומים הופקדו בפקדון תוך 90 יום מהעברת הכסף לישראל.
6. ההכנסה מריבית איננה הכנסה מעסק ואינה רשומה או חייבת ברישום פנקסני.
7. הפקדון לא שימש למתן הלוואה או בטוחה להלוואה של התאגיד הבנקאי לקרובו של העולה החדש או לחבר בני אדם אשר העולה החדש הינו בעל שליטה בו,אם הם תושבי ישראל.
8. העולה החדש הצהיר בפני התאגיד הבנקאי, תוך 14 יום ממועד הפקדת הסכומים בפקדון (טופס 2402) על היותו עולה חדש ועל זכאותו לפטור.
3.4 פטור ממס על ריבית בפיקדון במט"ח לתושב חוזר
במסגרת צו מ"ה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במט"ח), התשס"ד-2003, בתנאים אשר יפורטו בהמשך, תושב חוזר יהא זכאי לפטור ממס על הכנסותיו מריבית (הפרשי הצמדה פטורים אף הם) על הפקדות במט"ח בתאגיד בנקאי במשך 5 שנים, בהתקיים התנאים הבאים:
1. הכספים נמצאים בתאגיד בנקאי בפיקדון במט"ח.
2. מקור הכסף הוא מחו"ל בתקופת היות המפקיד תושב חו"ל (לא ממכירת נכסים בישראל).
3. לא חלפו 5 שנים מיום החזרה.
4. הסכומים הופקדו בפקדון תוך 90 יום מהעברת הכסף לישראל.
5. ההכנסה מריבית איננה הכנסה מעסק ואינה רשומה או חייבת ברישום פנקסני.
6. הפקדון לא שימש למתן הלוואה או בטוחה להלוואה של התאגיד הבנקאי לקרובו של התושב החוזר.
7. הריבית משולמת עבור התקופה בגינה התושב החוזר זכאי לפטור.
8. התושב החוזר הצהיר בפני התאגיד הבנקאי, תוך 14 יום ממועד הפקדת הסכומים בפקדון (טופס 2409) על היותו תושב חוזר ועל זכאותו לפטור.
3.5 פטור ממס על רווחי הון
סעיף 97(ב) – מעניק פטור ממס על רווח הון אשר הופק ממכירת נכס של עולה חדש או תושב חוזר (על הנכס להיות מחוץ לישראל ומוחזק בידיו לפני העלייה לארץ) אם הנכס נמכר בתוך 10 שנים מיום העלייה לארץ. במידה והנכס יימכר בתקופה מאוחרת יותר – הפטור והחיוב במס יחושבו באופן ליניארי, בהתאם ליחס התקופות. כלומר, במכירות אשר בוצעו לאחר תקופת 10 השנים, יינתן פטור חלקי על רווח ההון באמצעות הכפלה ביחס שבין התקופה שמיום רכישת הנכס ועד תום 10 שנים מיום שהיה לתושב, לבין התקופה מיום רכישת הנכס ועד מכירתו.
יש לשים לב כי הפטור יחול רק אם הנכס או הזכות אינם זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל. מניות חברה ישראלית לא יזכו לפטור. מניות או אופציות אשר הוענקו לעובד בגין עבודתו בישראל יחשבו כנכס אשר נרכש בישראל ועל כן לא יהיה זכאי לפטור מכח סעיפים אלו.
3.6 פטור ממס על הכנסות מעסק של עולה חדש למשך 4 שנים
סעיף 14(ב) מעניק לעולה חדש פטור ממס, למשך 4 שנים מן המועד בו עלה ארצה, על הכנסות מעסק אשר היה לו מחוץ לישראל. זאת, לגבי עסק אשר היה לו לפחות חמש שנים טרם היותו תושב ישראל. יש לשים לב כי הפטור אינו חל על תושבים חוזרים.
3.7 פטור ממס על הכנסות של מנהל ובעל שליטה במפעל מאושר (הוראת שעה)
סעיף 14(ג1) מעניק לעולה חדש, בשנים 2003 עד 2006, פטור ממס על הכנסותיו מריבית, דיבידנד, דמי שכירות ורווח הון אשר אינם הכנסות מעסק ושמקורם בנכסים מחוץ לישראל אשר היו לו לפני שהיה לתושב ישראל, או נכסים אחרים אשר באו במקומם – גם לאחר היותו תושב ישראל. על היחיד להיות בעל שליטה ומנהל במפעל מאושר, כמשמעותו בחוק עידוד השקעות הון. יש לשים לב ליוצא הדופן שבסעיף, המקנה את הפטור גם אם הוחלפו נכסים, כאשר העולה החדש כבר היה תושב ישראל ("תיקון זיילר").
3.8 הנחה במס על קיצבה לעולה
סעיף 9ג. מעניק הטבה למי שעלה לישראל ומקבל קצבה אשר מקורה מחוץ לישראל, בשל עבודתו במדינת חוץ. סכום המס אשר ישולם בישראל בגין אותה קצבה, לא יעלה על סכום המס אשר היה על העולה לשלם, אילו היה נשאר תושב של אותה מדינת חוץ.
3.9 שעור מס מופחת על ניירות ערך זרים
סעיף 14(ב1), טרם ביטולו במסגרת תיקון 147 נתן הקלות במס לעולים חדשים שהם "יחיד מוטב", כהגדרתו בסעיף. לאחר השוואת שעורי המס על ניירות ערך זרים לשעורי המס על ניירות ערך ישראליים, בוטל הסעיף. בהוראת המעבר נקבע לגבי ניירות ערך זרים אשר נרכשו לפני 1.1.2006, כי לא תחול ליניאריות לעניין שעורי המס, כמו במקרה של יחידים שאינם "יחידים מוטבים" וכל רווח ההון בגינם יחוייב כאילו היו ניירות ערך אשר נרכשו בשנת 2005 (שיעור מס של 20% או 25% אם בעל מניות מהותי).
3.10 פטור ממס על רווח הון ממכירת ני"ע של חברה ישראלית
סעיף 97(ב3)(3) מעניק הטבה נוספת לעולה חדש/תושב חוזר: רווח הון ממכירת ני"ע של חברה תושבת ישראל ו/או חברה תושבת חוץ אשר עיקר נכסיה הם זכויות, בעקיפין או במישרין, לנכסים הנמצאים בישראל, יראו כאילו היה רווח הון ממכירת נכס שהיה לו מחוץ לישראל, על כל הפטורים הנובעים מכך, בהתקיים התנאים הבאים:
1. הרכישה נעשתה בתמורה, בין ה-1.7.2005 ל-31.12.2008.
2. הרוכש היה תושב מדינה גומלת, במשך עשר שנים רצופות לפחות לפני רכישת נייר הערך.
3. רווח ההון אינו במפעל קבע בישראל של המוכר.
4. הרכישה של נייר הערך לא היתה מקרוב ולא חלו לגביה הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה, או הוראות סעיף 70 לחוק מסוי מקרקעין.
5. בתוך 30 ימים מיום רכישת נייר הערך הוגשה לפקיד השומה הודעה על הרכישה ועל פרטיה, בטופס שקבע המנהל.
6. הפטור לא יחול לגבי רווח הון ממכירת ני"ע של חברה שביום רכישתם ובשנתיים אשר קדמו למכירתם, עיקר שווים של הנכסים המוחזקים בידיה, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין.
4. איסור הלבנת הון
בשנת 2002, לאחר לחץ בינלאומי כבד, נכנס לתוקף החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000 (להלן – "החוק"). בעקבות כניסת החוק לתוקף הוצאה ישראל מ"הרשימה השחורה" של ארגון ה - FATF - Financial Action Task Force רשימה הכוללת מדינות אשר אינן משתפות פעולה בתחום הלבנת הון ומימון טרור. חשוב לציין, כי על מדינות הנמצאות ברשימה השחורה, מוטלות סנקציות כלכליות שונות. החוק מגדיר שלוש פעולות עיקריות המהוות עבירות לצורך חוק איסור הלבנת הון, כדלקמן:
א. עבירת הלבנת הון – עשיית פעולה ברכוש אסור, הנעשית במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעליו או את מיקומו.
ב. עבירת דיווח – עשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה להימנע מדיווח או כדי לגרום לדיווח לא נכון, בהקשר של החובות המוטלים על נותני שירותים פיננסים ובהקשר של חובות הדיווח על כספים בכניסה או ביציאה מישראל.
ג. פעולה ברכוש אסור - עשיית פעולה בידיעה כי היא פעולה ברכוש אסור (אם מסוג חפצי אומנות, יודאיקה, כלי תחבורה, אבנים ומתכות, ניירות ערך או נדל"ן), ושווי הרכוש הינו מעל 120,000 ₪ או ביצוע פעולות בכסף או בשווה כסף, אם בפעולה אחת ואם בכמה פעולות במשך שלושה חודשים, בסכום מצטבר של 400,000 - מהווה אף היא עבירה על פי החוק. סעיף 9 לחוק, קובע כי חלה חובת דיווח על אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, על כספים שעמו בעת הכניסה ו/או היציאה אם שווים עולה על 80,000 ₪, אולם אם האדם נכנס לראשונה לישראל על פי אשרת עולה או לפי חוק השבות, חלה חובת הדיווח רק אם שווים עולה על מיליון ₪.
חובת דיווח זו אינה חלה על אדם המעביר כספים אלה באמצעות תאגיד בנקאי. פטור מחובת דיווח זו אינה מונעת מהתאגיד הבנקאי לדווח על הכספים הנ"ל בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק.
להלן פירוט חובות הדיווח העיקריות של תאגיד בנקאי בהתאם לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א 2001 :
1.1 פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.2 פעולה במזומן אשר אינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים אשר התקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.3 פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.4 פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-200,000 שקלים חדשים לפחות; למעט המחאה בנקאית בסכום עד 1,000,000 שקלים חדשים, שהוצאה כנגד הלוואה לדיור.
1.5 פעולת קניה או מכירה של המחאות נוסעים או שטר למוכ"ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות.
1.6 פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד כספי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד כספי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות.
1.7 פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון, וכן פעולה של העברה מחשבון או לחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי, אלא אם כן המוסד הפיננסי הואגד במדינה אשר חברה ב-OECD, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 שקלים חדשים לפחות.
1.8 פעולה אשר נראית לתאגיד הבנקאי כפעולה "בלתי רגילה".
הדיווח נעשה באמצעים מגנטיים/ממוחשבים/מודפסים לרשות לאיסור הלבנת הון.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון
בסעיף זה מוגדר "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל או מי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים בצו. לעת עתה, לא נראה ששר האוצר עשה שימוש בסמכותו זו.
חשבון קורספונדנט – כל אחד מאלה: (1) חשבון המנוהל לבנק זר; או (2) חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו אישור האחראי למילוי חובות הדיווח לפי סעיף 8 לחוק.
|