תאריך: 4 בספטמבר 2008
נטל ההוכחה והראיה החל על עוסק המוכר טובין לחו"ל – ביהמ"ש העליון
אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן
הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי לאחרונה פסק בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בסוגיה שבנדון כדלהלן.
עובדות המקרה בקצרה
אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ (להלן: "המערערת"), חברה פרטית העוסקת בהפצת ושיווק מוצרי זהב, התקשרה עם תושב ישראל (להלן: "הנציג"), אשר הציג עצמו כנציג של איש עסקים קפריסאי, המעוניין ברכישת זהב. בין הצדדים הוסכם כי הנציג יטפל בכל הכרוך ביצוא הסחורה מישראל לסוחר הקפריסאי, לרבות בהוצאת רשימוני היצוא למשלוחים, באמצעות עמיל מכס מטעמו. חלקה של המערערת הושלם במסירת החבילות הארוזות ובהן הזהב לידי הנציג. בדוחותיה לרשויות מס ערך מוסף חייבה המערערת את כל המשלוחים במע"מ בשיעור אפס, כשיעור המע"מ החל על מכירת טובין אשר הותר לגביהם רשומון יצוא, בהתאם להוראות סעיף 30(א)(1) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק").
בעקבות חקירת רשויות מס ערך מוסף, נמצא כי הנציג לא ייצא מעולם את המשלוחים הנ"ל לחו"ל אלא מכרם בישראל או בשטחים. ואילו המשלוחים אשר ייצא לחו"ל באמצעות רשימוני היצוא שהוציא עבורו עמיל המכס, לא הכילו את הטובין אשר נמכרו על ידי החברה. כתוצאה מכך חויבה המערערת בשומת עסקאות על כל המשלוחים, שכן הטובין נמכרו בישראל ועל כן מכירתם חייבת במע"מ בשיעור מלא.
עיקרי פסק הדין – ביהמ"ש העליון
בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית משפט קמא וקבע כי מדובר במחלוקת לבר פנקסית ועל המערערת מוטל נטל הראיה להוכיח כי היה יצוא. נקבע כי על מנת שעסקת מכירת טובין לחו"ל תמוסה במע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראת סעיף 30(א)(1) לחוק, אין די בהוכחה כי הותר לגביה רשומון יצוא, אלא גם צריך שיתקיים יצוא בפועל.
בעובדות המקרה, נמצא כי כל מכירות הזהב אשר נמכרו על ידי המערערת לא יוצאו אל מחוץ לישראל.
בהתאם לקביעת ביהמ"ש, די בכך כדי לקבוע כי מכירות אלה אינן זכאיות למע"מ בשיעור אפס, אלא דינן כדין מכירות החייבות במע"מ בשיעור מלא.
בעובדות פסק הדין, אי העמידה במבחן האובייקטיבי של קיומו של ייצוא בפועל, מספקת בכדי לחייב את המערערת במע"מ בשיעור מלא בגין העסקאות, היות והמערערת לא הרימה את נטל ההוכחה כי נקטה בכל האמצעים הסבירים לוודא כי הרשומון הוצא כדין. המערערת לא נקטה באמצעים לוודא כי תוכנם של רשימוני היצוא אמת. היא לא נקטה בפעולה כשלהי לבירור זהותו של הרוכש בקפריסין אליו כביכול יוצאה הסחורה, וגם לא נקטה בפעולה כלשהי לאימות או לבירור גרסתו השקרית של הנציג בכל הקשור לטיב העסקאות אשר ביצעה עמו.
בנסיבות העניין דחה בית המשפט העליון את ערעור המערערת והשאיר על כנו את פסק דינו של בית משפט קמא לפיו אין המערערת זכאית למע"מ בשיעור אפס בגין מכירותיה.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון |