תאריך: 7 באוגוסט 2011
הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות תיקון 168 לפקודה
חוזרי מס הכנסה 1/2011 ו-9/2011
הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי לאחרונה פרסמה רשות המסים חוזרים בדבר הקלות במס הכנסה לעולים חדשים ותושבים חוזרים בעקבות תיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").
1. כללי
בחודש ספטמבר 2008 פורסם תיקון מס' 168 לפקודה (להלן: "התיקון"), המרחיב את ההקלות במיסוי הכנסותיהם של עולים חדשים ותושבים חוזרים (ראה חוזר משרדנו מיום 7 באוקטובר 2008 ומאמר מקיף בנושא אשר פורסם על ידי משרדנו ביום 28 באפריל 2010). עיקרי התיקון (כמפורט בחוזר מס הכנסה 1/2011), הינם כדלקמן:
· השוואת מעמדו המיסוי של מי שחזר לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל במשך 10 שנים לפחות (להלן: "תושב חוזר ותיק") למעמדו של עולה חדש לעניין הכנסות אשר מקורן מחוץ לישראל כמפורט בתיקון.
· הרחבת היקף הפטור הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל הכנסותיהם המופקות מחוץ לישראל, לרבות בגין נכסי חוץ אשר נרכשו לאחר העלייה או החזרה ארצה, זאת במשך 10 שנים מן היום אשר היו לתושבי ישראל.
· פטור מחובת דיווח לגבי הכנסות מחוץ לישראל אשר מפיק עולה חדש או תושב חוזר ותיק, במשך תקופת ההטבות.
· לעניין הגדרת "חברת משלח יד זרה" שבסעיף 5(5) לפקודה או הגדרת "חברה נשלטת זרה" שבסעיף 75ב לפקודה, לא תובא בחשבון כהחזקה של תושב ישראל, החזקתו של יחיד אשר היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, וטרם חלפו עשר שנים מן המועד אשר היה לתושב ישראל כאמור.
· הארכת תקופת השהייה המינימאלית מחוץ לישראל המקנה זכאות לפטורים ממס לתושב חוזר רגיל (הארכה משלוש לשש שנים).
· הרחבת היקף הפטור המוענק לתושב חוזר שאינו תושב חוזר ותיק (להלן: "תושב חוזר רגיל") לגבי הכנסות אשר מקורן ב"ניירות ערך מוטבים". הפטורים האחרים הקבועים בפקודה לגבי יחיד תושב חוזר רגיל נותרו על כנם.
· תוקנה ההגדרה של "תושב חוץ" לגבי יחיד באופן המקנה וודאות באשר לשאלת מועד ניתוק תושבות ישראלית. קרי, התווספה להגדרת "תושב חוץ" חלופה נוספת (מעבר להגדרה השיורית), כך שיחיד ייחשב כ"תושב חוץ", אם התקיימו לגביו שני מבחנים מצטברים, האחד כמותי והשני מהותי. במקרה שבו יחיד שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בשתי השנים הראשונות למעבר, בשנת מס בה עזב ובשנת המס שלאחריה (להלן: "המבחן הכמותי"), ובשתי שנות המס שלאחר מכן מרכז חייו אינו עוד בישראל (להלן: "המבחן המהותי"), הרי שאותו יחיד ייחשב כתושב חוץ החל מן היום בו עזב את ישראל (או המשיך לשהות מחוץ לה) בשנת המס הראשונה בה שהה מחוץ לישראל יותר מ-183 ימים כאמור ( אם שהה מעל ל-183 יום בישראל בשנה בה עזב ניתוק התושבות יחול משנת המס הבאה אחריה).
· תוקנה ההגדרה של "תושב ישראל" לגבי חבר בני אדם אשר בשליטת עולה חדש או תושב חוזר ותיק בתקופת ההטבות אשר מטרתה למנוע הצרת צעדים עסקיים משיקולי מס.
· הוראות תחילה:
א. ככלל, יחולו הוראות התיקון החל מיום 1 בינואר 2007 (להלן: "יום התחילה") על הכנסותיו של יחיד אשר שב לישראל במעמד של תושב חוזר ותיק או עלה לישראל כעולה חדש החל מיום התחילה אילך.
ב. סעיפים 14(ג)(2) ו-97(ב)(2), כנוסחם לאחר התיקון, יחולו החל מיום 1 בינואר 2009, על הכנסותיו של תושב חוזר רגיל מריבית, מדיבידנד ומרווח הון אשר מקורם ב"ניירות ערך מוטבים", ובלבד ששב לישראל לאחר יום התחילה.
ג. ההגדרה החדשה של "תושב חוץ" תחול על:
1. מי שחדל להיות תושב ישראל ביום התחילה ואילך.
2. מי שחדל להיות תושב ישראל לפני יום התחילה ושב והפך להיות תושב חוזר ותיק לאחר יום התחילה.
ההגדרה החדשה האמורה לא תחול על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני יום התחילה, גם אם שב והפך להיות תושב ישראל ביום התחילה ואילך, למעט במקרה המפורט בסעיף (ג)(2) לעיל.
ד. עולים חדשים ותושבים חוזרים אשר הפכו תושבי ישראל לפני יום התחילה, ימשיכו ליהנות מן ההקלות כפי שפורטו בסעיפי ההקלה כנוסחם לפני יום התחילה והמפורטות בחוזר מס הכנסה 17/2002.
· כאמור לאחרונה פרסמה רשות המיסים שני חוזרים מקצועיים המתייחסים להקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות התיקון (חלק א' – חוזר מ"ה 1/2011, חלק ב' – חוזר מ"ה 9/2011), אשר עיקריהם מובאים בתמצית להלן. יובהר כי המדובר בחוזרים מקיפים בנושא, במסגרת חוזר זה מובאת סקירה תמציתית של עיקריהם בלבד. להרחבה ראו החוזרים באתר האינטרנט של רשות המיסים, בכתובת הבאה: http://ozar.mof.gov.il/taxes/
2. חוזר מס הכנסה 1/2011 – הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות תיקון 168 לפקודה – חלק א'
להלן מובאים בתמצית עיקרי החוזר:
· פטור על הכנסות פירותיות – סעיף 14(א) לפקודה
- התיקון הרחיב את הפטור על כלל הכנסותיהם של עולה חדש ושל תושב חוזר וותיק, המופקות מחוץ לישראל, למשך 10 שנים מיום עלייתם או חזרתם, באופן אשר יכלול את כל הכנסותיהם השוטפות (אקטיביות ופאסיביות) בין אם מקורן מנכסים אשר היו להם לפני היותם לתושבי ישראל ובין אם מקורן מנכסים אשר רכשו לאחר עלייתם או חזרתם ארצה, וזאת לתקופה של 10 שנים כאמור. שינוי זה משמעותי ביותר שכן, על פי התיקון, גם הכנסות מנכסים מחוץ לישראל, אשר נרכשו לאחר מועד העלייה או החזרה יזכו את היחיד בפטור ממס, בעוד שעל פי הדין הקודם הכנסות מנכסים אלו לא היו פטורות ממס. הוראות סעיף 14(א) לפקודה כנוסחו לאחר התיקון יחולו רק על מי שהיה לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק ביום התחילה ואילך.
- פעילות מעורבת –
מובהר בחוזר כי במקרים בהם עולה חדש או תושב חוזר ותיק הפיק הכנסות מיגיעה אישית, והכנסות אלו נבעו מפעילות מעורבת אשר חלקה בוצע בישראל וחלקה מחוץ לישראל (להלן: "פעילות מעורבת"), חלק ההכנסה אשר הופק בישראל אינו זכאי לפטור הקבוע בסעיף 14(א) לפקודה שכן ההכנסה הופקה בישראל.
לשם קבלת הפטור על ההכנסות אשר הופקו מחוץ לישראל, רשאי היחיד לפצל את ההכנסות אשר נבעו מן הפעילות המעורבת לפי יחס מספר ימי העסקים בהם שהה היחיד במהלך השנה מחוץ לישראל ביחס לכלל ימי העסקים בשנה. מצוין בחוזר כי ליחיד שמורה האפשרות שלא לפצל את ההכנסה באופן זה ולהוכיח לפקיד השומה תוצאה אחרת (לדוגמא: על-פי בסיס כלכלי), ובלבד שנטל ההוכחה לגבי סכום ההכנסה מן הפעילות המעורבת יחול על היחיד במקרה זה.
כמו כן, מובהר בחוזר כי מאחר ועולה חדש או תושב חוזר ותיק פטור בישראל מהגשת דוח לגבי הכנסותיו מחוץ לישראל עליהן הוא לא חייב במס בישראל (זאת בהתאם להוראות סעיף 134ב לפקודה), ונוכח העובדה שהוא חייב במס ובדיווח בגין הכנסה מעורבת, יהא עליו לדווח כי חלוקת ההכנסה המעורבת ותוצאותיה בוצעו בהתאם לאמור בהנחיה האמורה וכן להגיש את פירוט החישוב, אם יידרש לכך.
לעניין זיכוי ממסי חוץ, מודגש בחוזר כי במקרה בו חלק ההכנסה המעורבת אשר הופקה מחוץ לישראל פטור ממס בהתאם להוראת סעיף 14 לפקודה, הרי שלא יינתן זיכוי מסי חוץ ששולמו על חלק ההכנסה הפטור ממס כנגד המס המחושב בישראל על חלק ההכנסה החייב במס.
החוזר קובע סייג לאמור – היה והכנסתו המעורבת של היחיד הופקה מחוץ לישראל במשך תקופה קצרה היוצרת מצב שטיב פעילותו של היחיד מחוץ לישראל טפל ביחס לפעילותו בישראל, יש לראות את הכנסתו של היחיד ככזו אשר הופקה במלואה בישראל, בבחינת "הולך הטפל אחר העיקר".
· שנת הסתגלות
- התיקון מעניק אפשרות לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק, להמשיך ולהיחשב תושב חוץ במשך שנה אחת מן המועד אשר בו עלה או שב לישראל, לפי העניין, על פי הודעתו (להלן: "שנת ההסתגלות").
- על מי שבוחר בחלופה זו להודיע למשרד הקליטה תוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל, בטופס המיועד לכך, כי מתקיימים בו התנאים על פיהם נחשב תושב ישראל וכי הוא מבקש את שנת ההסתגלות כאמור.
טופס ההודעה על הבחירה בשנת הסתגלות נמצא באתר רשות המסים בכתובת www.mof.gov.il/taxes .
- לעניין זה, יום ההגעה לארץ הינו המוקדם מבין אלה:
· סיווג כעולה או תושב חוזר בהתאם למבחני משרד הקליטה.
· תקופה בה החלה תקופת מגורים מהותית.
· מהיום בו בית הקבע בישראל משמש למקום המגורים הקבוע של מי מבני
המשפחה.
- החוזר דן, בין היתר, בהגדרת "תושב ישראל לראשונה", הגדרת "תושב חוזר ותיק", הגדרת תושב חוזר (רגיל), המועד בו יש לראות את היחיד כמי שהפך לתושב ישראל, הגדרת "תושב ישראל" לגבי חבר בני אדם והגדרת "תושב חוץ" לגבי יחיד. כמו כן, במסגרת החוזר מובאות מספר דוגמאות של פרופיל תושבים.
3. חוזר מס הכנסה מספר 9/2011 – הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות תיקון 168 לפקודה – חלק ב'
להלן מובאים בתמצית עיקרי החוזר:
א. הטבות המס לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים
· פטור ממס על הכנסות מרבית על פיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל
עולה חדש –
ריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל פטורה ממס בידי עולה חדש למשך 20 שנה מיום עלייתו לישראל, ובלבד שמקור הכספים אשר הופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף אשר היו ליחיד בטרם שהיה לתושב ישראל.
הטבה זו ניתנת מכח צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ג-2002, ותינתן בהתקיים כל התנאים אשר נקבעו בתקנות.
מובהר בחוזר כי הוראות צו זה אינן חלות על תושב חוזר ותיק ותושב חוזר רגיל.
תושב חוזר –
ריבית הנובעת מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל פטורה ממס בידי תושב חוזר למשך 5 שנים מיום שחזר לישראל, ובלבד שמקור הכספים אשר הופקדו בפיקדון הוא מסכומי כסף אשר נוצרו בתקופת שהותו מחוץ לישראל. הטבה זו ניתנת מכח צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס"ד-2003, ותינתן בהתקיים כל התנאים שנקבעו בתקנות.
מובהר בחוזר כי הוראות צו זה מתייחסות לתושב חוזר כהגדרתו בסעיף 14(ג)
לפקודה.
כמו כן מובהר כי מובן שגם תושב חוזר ותיק נכנס בגדרה של ההגדרה
האמורה.
· פטור ממס על הכנסות הוניות – סעיף 97(ב) לפקודה
השינוי המהותי בתיקון זה הינו הרחבת הפטור ביחס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק גם על רווח הון ממכירת נכסים בחו"ל אשר נרכשו לאחר מועד עלייתו או חזרתו לישראל. לעומת זאת, לגבי תושב חוזר (שאינו ותיק) הפטור חל רק על נכסים בחו"ל אשר רכש מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ.
· הנחה במס על קצבה – סעיף 9ג לפקודה
סעיף 9ג קובע כי סכום המס על קצבה אשר מקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל, בשל עבודתו במדינת חוץ, לא יעלה על סכום המס אשר היה משלם על אותה קצבה במדינה אשר בה משולמת הקצבה, אילו היה נשאר תושב אותה מדינה. במסגרת התיקון הורחבה תחולת הסעיף כך שההטבה האמורה תחול גם על תושב חוזר ותיק אשר חזר לישראל החל מיום התחילה (1.1.2007) ואילך.
סעיף 9ג לפקודה רלוונטי לגבי עולה חדש/תושב חוזר ותיק רק מתום 10
השנים האמורות.
· נקודות זיכוי לעולה חדש
סעיף 35 לפקודה קובע נקודות זיכוי נוספות לעולה חדש, למשך תקופה של 3.5 שנים מיום עלייתו לארץ.
החוזר מבהיר כי לצורך מניין 42 החודשים מיום העלייה, בהם זכאי העולה לנקודות זיכוי כאמור, לא יבואו בחשבון, על פי בקשת העולה, תקופת שירות סדיר בצבא ותקופת לימודים במוסד לימוד על תיכוני.
· נקודות זיכוי לתושב חוזר – הוראת שעה
"תושב חוזר" הוגדר לעניין זה, כיחיד ששב והיה לתושב ישראל מיום 16 במאי 2010 ועד ליום 30 בספטמבר 2012, לאחר שהיה תושב חוץ במשך 6 שנים רצופות לפחות (להלן בסעיף זה: "תושב חוזר מוטב").
לענין זה, יראו מי שבידו תעודת תושב חוזר מאת המשרד לקליטה העלייה ולפיה שהה מחוץ לישראל שש שנים לפחות, כתושב חוזר מוטב וכפועל יוצא מכך – כ"עולה" לעניין סעיף 35 (מובהר בחוזר כי התעודה אינה מעידה על מעמד התושבות שלו לצרכי מס).
בעקבות התיקון האמור, יהא זכאי תושב חוזר מוטב (בדומה לעולה חדש), לנקודות זיכוי הניתנות באופן מדורג במשך 3.5 שנים מיום ההגעה לישראל או מיום 1 בינואר 2011, לפי המאוחר.
ב. הטבות המס שינתנו לתושב חוזר רגיל (שאינו תושב חוזר ותיק)
התיקון שינה את המצב המשפטי לגבי תושב חוזר רגיל בשני היבטים בלבד: האחד, הקלה בדמות מתן פטור ממס לניירות ערך מוטבים, והשני, צמצום הגדרת תושב חוזר כך שרק מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות ייחשב עם חזרתו לישראל כתושב חוזר, בתחולה לגבי מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1 בינואר 2009.
· פטור ממס על הכנסות פירותיות – סעיף 14(ג) לפקודה
סעיף 14(ג) לפקודה מעניק לתושב חוזר פטור ממס במשך חמש שנים מן
המועד ששב והיה לתושב ישראל על הכנסות אשר מקורן בקצבה, בתמלוגים,
בדמי שכירות, בריבית ובדיבידנד, ובלבד שהכנסות אלו אינן מהוות בידיו
הכנסות מעסק. הפטור האמור יינתן רק אם ההכנסות הנ"ל הופקו או נצמחו
מחוץ לישראל ושמקורן בנכסים מחוץ לישראל אשר רכש התושב החוזר
בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, אלא אם כן
ביקש כי ההכנסות, כולן או חלקן, לא תהיינה פטורות.
· פטור ממס על הכנסות הוניות – סעיף 97(ב)(2) לפקודה
סעיף 97(ב)(2) לפקודה מעניק לתושב חוזר פטור ממס, לתקופה של עשר
שנים מן המועד ששב והיה לתושב ישראל, על רווחי הון אשר מקורם
בנכסים שרכש מחוץ לישראל בהיותו תושב חוץ, ובלבד שנכס החוץ אינו
זכות במישרין או בעקיפין לנכס אשר היה מצוי בישראל. פטור זה מותנה
בכך כי הנכס הנמכר, לרבות אם הוא זכות או זכות בחבר בני אדם תושב
חוץ, אינו זכות במישרין או בעקיפין, לנכס אשר היה מצוי בישראל.
גם במקרה זה (בדומה לאמור לגבי עולה חדש ותושב חוזר ותיק), במידה
ונמכר הנכס לאחר תום 10 שנים ממועד החזרה לישראל – יחול מנגנון פטור
חלקי (ליניארי), אשר נקבע במסגרת סעיף 97(ב)(3) לפקודה.
· ניירות ערך מוטבים
"ניירות ערך מוטבים" הינם ניירות ערך הנסחרים בבורסה, שרכש
התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב
ישראל, המנוהלים מחשבון במוסד בנקאי, וכן ניירות ערך הנסחרים
בבורסה, שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד
שמקורם בניירות ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות
ערך מוטבים, שהופקדה באותו חשבון.
סעיפים 14(ג)(2) ו-97(ב)(2) לפקודה קובעים, כי הכנסות מריבית, דיבידנד וכן
רווח הון שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים, יהיו
פטורים ממס גם אם הופקו מניירות ערך מוטבים אשר נרכשו לאחר החזרה
לישראל. פטור זה יינתן, במשך תקופת הפטור, על הכנסות ריבית, דיבידנד,
ורווח הון, אשר מקורן בתיק ניירות הערך (portfolio) שמחזיק היחיד בחשבון
במוסד בנקאי, כאשר לא מבוצעות הפקדות נוספות לחשבון לאחר מועד חזרתו
לישראל, ובתנאי שההשקעות החדשות בניירות הערך מקורן בהכנסות
בחשבון זה בלבד.
סעיפים אלו יחולו על מי שנחשב לתושב חוזר החל מיום 1 בינואר 2007, ורק
ביחס להכנסות אשר הופקו או נצמחו החל מיום 1 בינואר 2009 ואילך.
ג. פטור מדיווח על הכנסות ומדיווח על הון
· פטור מהגשת דין וחשבון בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
עולה חדש או תושב חוזר ותיק, פטור מהגשת דין וחשבון, במשך 10 שנים מיום עלייתו או חזרתו לישראל, גם אם הוא בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ, במקרה בו החובה להגשת דוח נובעת רק בשל היותו בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ ובתנאי שעיקר שוויים של נכסי החבר אינו נובע מרכוש בישראל (כהגדרתו בסעיף 89(ב) לפקודה) ושלא יותר מ-25% מהכנסותיו של אותו חבר בני האדם הופקו בישראל (אף אם הפך לבעל שליטה לאחר מועד עלייתו לישראל). תוקף החלטה זו ותנאיה יחולו עד למועד תיקון סעיף חוק או תקנות בנושא.
תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988, פוטרות, בתנאים שנקבעו, עולה חדש מהגשת דוח בשנה הראשונה והשנייה לעלייתו לישראל, במקרה בו החובה להגשת הדוח נובעת רק בשל היותו בעל שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ. לגבי יחיד עולה חדש ותושב חוזר אשר הינו בעל מניות בחבר בני אדם תושב חוץ (ושאינו בעל שליטה בו) או שמחזיק בנכסי חוץ אחרים, מן האמור בתקנות אלו, עולה חדש ותושב חוזר (ותיק וגם רגיל) פטורים מהגשת דין וחשבון במשך שנות הפטור אשר נקבעו בסעיפים 14(א) ו-14(ג), אם חובת הגשת הדוח נובעת רק בשל היותם בעלי זכות בחבר בני אדם תושב חוץ או בעלי נכסי חוץ אחרים, בתנאים המחייבים שנקבעו בתקנה זו.
· פטור מהכללת הכנסות שמקורן בחו"ל בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
לגבי יחידים שאינם באים בתחולת הפטור מהגשת דוח, התווסף בתיקון סעיף 134ב לפקודה, הקובע כי עולה חדש ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים מהכללת הכנסות אשר הופקו או נצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, וזאת במשך 10 שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור. הפטור מדיווח על אותן הכנסות, לא יחול במידה וביקש היחיד שההכנסות האמורות לא יהיו פטורות ממס, וכן לגבי הכנסות אשר מקורן בנכס שניתן ליחיד במתנה הפטורה ממס, החל מיום 1 בינואר 2007 ואילך. הסעיף אינו פוטר את העולה החדש או התושב החוזר הוותיק מהגשת דוח לגבי הכנסות שאינן פטורות, כגון, הכנסות מעסק בישראל. יחיד אשר ביקש לקבוע את חלק הכנסתו החייבת בישראל כאמור בחוזר מס הכנסה 1/2011 בשל פעילות מעורבת, יהא חייב בדיווח לגבי הכנסה אשר הופקה בישראל בלבד. מובהר כי עולה חדש ותושב חוזר ותיק אינם חייבים לדווח במסגרת טופס 150 על נכסים מחוץ לישראל אשר בבעלותם, גם אם חייבים בהגשת דוח שנתי (למעט במקרה בו ביקשו שלא להיות פטורים ממס מן הכנסות הנובעות מאותם נכסים מחוץ לישראל או במקרה בו אותם נכסים ניתנו ליחיד, במתנה הפטורה ממס, החל מיום 1 בינואר 2007 ואילך).
· פטור מהכללת נכסים מחוץ לישראל בהצהרת הון
בתיקון התווסף סעיף 135(1)(ב) לפקודה, הקובע כי עולה חדש ותושב חוזר ותיק יהיו פטורים מן החובה לדווח בהצהרת ההון על הונם ונכסיהם אשר מחוץ לישראל, וזאת במשך עשר שנים מן המועד בו הפכו לתושבי ישראל. ברם, הפטור האמור לא יחול אם ההון או הנכסים מהווים מקור להכנסות אשר לגביהם ביקש היחיד כי לא יהיו פטורות ממס, וכן כאשר הנכסים ניתנו ליחיד במתנה פטורה ממס לפי סעיף 97(א)(5) לפקודה החל מיום 1 בינואר 2007.
ד. שינויים בהגדרת חברת משלח יד זרה (סעיף 5(5) לפקודה
במסגרת התיקון תוקן סעיף 5(5) לפקודה, ונקבע בו כי לענין חישוב שיעור החזקתם של בעלי המניות תושבי ישראל בחברה לא יבוא בחשבון שיעור זכותם, במישרין או בעקיפין, של עולה חדש ו/או של תושב חוזר וותיק במשך תקופה של עשר שנים מן המועד בו הפכו לתושבי ישראל.
ה. שינויים בהגדרת חברה נשלטת זרה (סעיף 75ב לפקודה)
תוקנה הגדרת תושב ישראל בסעיף 75ב לפקודה, ונקבע בה כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא ייחשבו כתושבי ישראל לעניין האמור בסעיף זה, במשך 10 השנים מן המועד שהפכו לתושבי ישראל. קביעה זו משפיעה על:
- לעניין התנאי של אחזקות תושבי ישראל בחברה, כאמור בסעיף 75ב(א)(1)(ד)(1) לפקודה, הכלול בהגדרת חנ"ז בסעיף, יש לראות את העולה ואת התושב הוותיק כתושבי חוץ.
- לעניין הגדרת בעל שליטה, כאמור בסעיף 75ב(א)(3) לפקודה, אין לראות את העולה החדש או התושב החוזר הוותיק כבעל שליטה וכמי שחייב במס על ההכנסה מדיבידנד אשר מקורו בחנ"ז עפ"י הוראות סעיף 75ב(ב) לפקודה.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון | 
