תאריך: 24 במאי 2009
הכרה לצורכי מס בהוצאות השגחה על ילדים
פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין ורד פרי
הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי לאחרונה פסק בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נגד ורד פרי (להלן: "הלכת ורד פרי"), כי הוצאות השגחה על ילדים יוכרו בתנאים בתנאים מסוימים כהוצאה לצרכי מס.
רקע
ורד פרי היא אם לשני ילדים, העוסקת בעריכת דין כעובדת עצמאית. היא ובן זוגה לחיים, אבי הילדים, מגדלים ביחד את ילדיהם. בשנות המס שבערעור (השנים 2001 עד 1999) ביקשה הגב' פרי לנכות מהכנסתה החייבת, הנובעת מעיסוקה כעורכת דין עצמאית, את התשלומים אשר שילמה בעבור החזקת ילדיה במעון יום ובמועדונית.
פרי הצהירה כי אלמלא שהו ילדיה במסגרות טיפול והשגחה עד לשעות אחר הצהריים, לא היה באפשרותה להמשיך בעיסוקה כעורכת דין עצמאית. רשויות המס סירבו להתיר בניכוי את ההוצאות, ומכאן החלו הדיונים בפני הערכאות, תחילה בפני ביהמ"ש המחוזי ובהמשך בערעור המדינה בפני ביהמ"ש העליון.
פסיקת ביהמ"ש המחוזי
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתה של פרי, וקבע כי יש להתיר בניכוי מהכנסתה חלק מן ההוצאות אשר הוצאו לצורך השגחה על ילדיה, לפי כללים מסוימים שאותם פירט. בית המשפט קבע כי חובת ההשגחה של הורה על ילדיו מעוגנת בדין ובצורך הטבעי גם יחד, וכי השמת ילדים במסגרות השגחה היא כורח, בלעדיו לא ניתן היה להשיא הכנסות. בית המשפט קבע כי יש לחלק את הכספים המשתלמים למסגרות ההשגחה לשני סוגים של עלויות; הראשונה משקפת את הסכומים אשר יש לייחס לעלויות "ההעשרה" (לרבות ארוחות), והשנייה – את הסכומים אשר יש לייחס לעלויות "ההשגחה". רק את ההוצאות האחרונות יש להתיר בניכוי כהוצאה בייצור הכנסה. לפיכך, תשלום בעבור שירותי שמרטפות או טיפול בבית הניתן כשכר בעבור השגחה, יש להתיר את מלוא ההוצאה בניכוי – בכפוף לעיקרון של סבירות ההוצאה.
פסיקת ביהמ"ש העליון
במסגרת הערעור נדרש ביהמ"ש העליון לארבע שאלות:
השאלה הראשונה הינה, האם הוצאת השגחה על ילדים הינה בגדר "הוצאה בייצור הכנסה". בעניין זה, קבע ביהמ"ש, כי הוצאות ההשגחה של עובד בגין ילדיו הינן בעלות זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה, ועל כן יש להתירה בניכוי (למעט מקרים חריגים, למשל כאשר אחד מבני הזוג אינו עובד והוא מסוגל להשגיח על הילדים). בכך, דחה ביהמ"ש את הפרשנות הנוקשה אשר הקנו רשויות המס למבחן "האינצידנטליות" לפיה ההוצאה תותר בניכוי רק אם ההוצאה משתלבת בתהליכו ובמבנהו הטבעי של מקור ייצור ההכנסה. תוך שהוא מעניק פרשנות ליברלית יותר, פסק ביהמ"ש, כי אין מניעה להתיר הוצאה אשר הינה בעלת זיקה ישירה להכנסה.
למותר לציין, כי פרשנות זו של ביהמ"ש העליון עשויה ליצור פתח להתרת ניכוי הוצאות נוספות, העומדות במבחן זה, הן לעניין מס הכנסה והן לעניין מס ערך מוסף, כל עוד לא נאסרו במפורש בחקיקה.
השאלה השנייה עסקה בשאלת אפיונה של ההוצאה כהוצאה "מעורבת", ונפסק כי יש לבצע הבחנה בין מרכיב ההוצאה שיש להתיר בניכוי, לבין יתר ההוצאות, ואין מקום אפוא להיצמד ללשון הסעיף הדורשת כי ההוצאות הוצאו כולן לייצור הכנסה בלבד.
השאלה השלישית בוחנת, האם הסדר הקצבאות ונקודת הזיכוי הינו הסדר ייחודי וממצה, אשר אין לנכות בצידו גם הוצאה בת ניכוי. ביהמ"ש השיב על כך בשלילה, וקבע כי על מנת שתישלל האפשרות לנכות הוצאה בשל זיכוי הניתן, נדרש כי הזיכוי יינתן בגין אותה ההוצאה ממש, ואין כך המצב בנסיבות אלו (בהקשר זה חשוב לציין כי בית המשפט קבע כי ניכוי ההוצאה לצרכי מס הכנסה יחולק באופן שווה בין הגבר והאישה).
השאלה האחרונה הייתה, האם ההלכה אשר נפסקה תחול למפרע או מכאן ולהבא. בעניין מהותי זה, פסק ביהמ"ש העליון כי להלכה יהא תוקף פרוספקטיבי בלבד, כך שהיא תחול משנת המס שתחילתה בחודש ינואר 2010, למעט החלתה על הצדדים בערעור. קביעה זו נובעת מן הצורך להגן על אינטרס ההסתמכות, ובמקרה זה מדובר בהסתמכות של גובה המס. לאור האמור לגבי התחולה הפרוספקטיבית, לא ברור האם נישומים אשר דרשו הוצאות אלו בעבר יוכלו ליישם גם כן את פסק הדין, הואיל ולגביהם קשה לטעון כי מתקיים רציונל ההסתמכות של רשויות המס.
תגובת רשות המיסים כפי שפורסמה באתר האינטרנט
"היום ה-30.4.2009 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בנושא הכרה בניכוי של הוצאות מטפלת. בית המשפט העליון החליט לדחות את עמדת המדינה ואנו מכבדים את החלטתו. יחד עם זאת, גם שופטי בית משפט עליון הבינו שמדובר במהפכה של ממש ולכן בצעד יוצא דופן החליטו להגן על אינטרס ההסתמכות של גובה המס ולהחיל את ההלכה משנת 2010 ואילך. הנהלת רשות המסים תקיים בימים הקרובים דיונים על משמעות פסק הדין והשלכותיו ותביא המלצות לפעולה לשר האוצר בהתחשב בפסיקת העליון, אילוצים תקציביים ואחרים".
הערה – לאור דברים אלו, הרי שעד למועד אשר בו תיכנס ההלכה לתוקף, קרי ינואר 2010, לא מן הנמנע כי רשויות המס, באמצעות המחוקק כמובן, יביאו לצמצומו או לביטולו של פסק הדין, או לחילופין תיקבענה הוראות אופרטיביות שונות ליישום פסק הדין.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון | 
