תאריך: 5 בנובמבר 2006
הכנסה מוטבת במפעל תעשייתי על פי תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות הון
בחודש אפריל 2005 נכנס לתוקפו תיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: "התיקון לחוק").
התיקון לחוק מהווה מהפכה בכל הקשור לקריטריונים לזכאות בהטבות על פי החוק ולתהליך הבירוקרטי מול הרשויות. כמו כן, במסגרת התיקון לחוק הוכנסו מסלולי הטבות חדשים.
על פי התיקון לחוק, חברה העומדת בקריטריונים הקבועים בהגדרת "מפעל מוטב" זכאית לדרוש את ההטבות בדוח המס (להלן: "המסלול הירוק") בתנאי שהודיעה על כך בדוח המס של שנת הבחירה או עד תום שנת המס העוקבת, לפי המוקדם.
התיקון לחוק אף מגדיר את ההכנסה המוטבת הזכאית להטבות במסגרת ההגדרה של "הכנסה מוטבת".
הכנסה מוטבת מוגדרת בחוק כדלהלן:
"… (1) לגבי מפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, כל אחד מאלה:
(א) הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל
אחר;
(ב) הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל;
(ג) הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור;
(ד) הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג) . . . "
להלן מספר סוגיות המתייחסות למספר מודלים של הכנסות, הקיימים בשוק, ומידת התאמתם להגדרה כאמור לעיל:
1. הכנסה ממכירת מוצרים – זכאית להטבות מכוח החוק, גם כאשר רכיבים מסוימים
מיוצרים באמצעות קבלני משנה. יחד עם זאת, חשוב לשים לב כי חברות המבצעות את כל הייצור באמצעות קבלני משנה, עלולות שלא להיחשב כמפעל תעשייתי, לעניין החוק. נזכיר, כי תנאי לזכאות להטבות על פי החוק הינו קיום המפעל התעשייתי, כהגדרתו בחוק.
נציין כי מצב בו קבלני המשנה של החברה נמצאים בחו"ל הינו מורכב ביותר ועלול
לצמצם את הטבות המס כולן או מקצתן. יחד עם זאת, המחלקה המקצועית ברשות במסים בוחנת נושא זה לעומק ובהתאם לנסיבות התיק. מיקום קבלני המשנה של החברה נבחן אף הוא. כאשר החברה פועלת באזור פיתוח א' או ב' ואילו קבלני המשנה נמצאים באזור פיתוח נחות מן החברה, יכולות להיות לכך השלכות על היקף הטבות המס.
בפועל, ברשות המסים נבדק כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו. על כן, במצב בו תעשה פניה מראש לרשות המסים, ניתן יהא לקבל החלטות בקשר לכדאיות ביצוע שינויים עסקיים מסוימים, במידה וכך יידרש, על מנת להיות זכאי להטבות במס.
2. תעשיית המוליכים למחצה – החוק מאפשר לחברות בתעשייה זו לייצר באמצעות מפעל
אחר. ראוי להדגיש כי החוק אינו מציין מפורשות כי ייצור בחו"ל יאושר בתעשייה זו. הפרשנות המקובלת כיום הינה כי אכן תעשייה זו יכולה לייצר בחו"ל ללא פגיעה בהטבות במס, כל זאת בכפוף להוכחה כי אכן מדובר בנסיבות בעייתיות מבחינה אובייקטיבית. לא קיימת וודאות בנושא זה לגבי העתיד.
חשוב לשים לב כי החוק מתייחס למונח "ידע" ומתנה כי הייצור יתבסס על ידע שפותח
על ידי המפעל. "ידע" מוגדר בחוק כדלהלן:" ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי קבע שהידע כשיר להיות נשוא תכנית מחקר ופיתוח ". על כן, יש לבחון את עמידת החברה בהגדרה זו.
3. הכנסה מתמלוגים ומדמי שימוש בידע – החוק מגדיר כהכנסה מוטבת גם הכנסה מתמלוגים. יחד עם זאת, יש לשים לב להבחנות הבאות:
א. לא כל הכנסה הנובעת מתמלוגים תחשב כהכנסה מוטבת. במידה ומדובר
בתעשיית התוכנה בלבד, רשות המסים נוטה לאשר הכנסה זו. אולם, קיימים מצבים בהם מדובר גם במרכיב של חומרה, שם קיימת בעייתיות לראות בהכנסות אלו כמוטבות. אישור הכנסה זו כמוטבת מהווה, במידה מסוימת, הכשרת פעילות ייצור בחו"ל על בסיס מיקום הטכנולוגיה בישראל.
ב. גם במודל הכנסות זה יש לבחון את עמידת החברה בהגדרת המושג "ידע" כפי שצוין בסעיף 2 לעיל.
4. הכנסה משירות נלווה – התיקון לחוק מרחיב את הגדרת הכנסה מוטבת גם לשירותים
נלווים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי צריך לשכנע את רשות המסים כי אכן מדובר בשירות נלווה אשר הינו חיוני למכירת המוצר וכי יהיה סביר להניח כי הלקוח לא היה רוכש את המוצר אילולא היה המפעל מתחייב לספק לו את אותו שירות. אין ערובה לכך כי רשות המסים תראה באותו אופן את מידת האינטגרליות של ההכנסה כפי שהחברה רואה זאת. כמו כן, קיימת חשיבות רבה לנוסח ההסכמים עם הלקוחות, צורת החשבונית ובסיס ההתקשרות עם הלקוח.
5. הכנסות מהשכרה ודמי מנוי – מודל מכירות זה הינו נפוץ למדי בתעשיית התוכנה.
קיימים תחומים מסוימים בהם המודל הינו צורת העבודה המקובלת, כגון: תוכנה הניתנת להורדה מרשת האינטרנט או תוכנה הפונה למשתמש הקצה לשימושים ספציפיים. הזכאות להטבות במס בגין הכנסות מהשכרה תלויות בנסיבות המקרה, כגון: תקופת ההשכרה, סוג המוצר, אורך חיי המוצר, דרישות השוק, תנאי ההסכם וכיו"ב.
6. הכנסות מפרסום – הכנסות אלו ככלל אינן זכאיות להטבות במס מכוח החוק. יחד עם
זאת, יש לנתח את המקרה ולבחון האם אכן התשלום הינו בגין שירותי פרסום או כולל בצורה מסוימת גם תשלום עבור שימוש בתוכנה שפותחה על ידי החברה.
7. הכנסות ממתן שירותי פיתוח – הכנסה זו איננה כלולה באופן מפורש בהגדרת "הכנסה מוטבת", יחד עם זאת, קיימת התייחסות ספציפית לפעילות זו כפעילות ייצורית בהגדרת "מפעל תעשייתי" בחוק. לפיכך, הפרשנות המקובלת הינה כי הכנסה זו זכאית להטבות במידה והחברה תעמוד בתנאים הבאים (מעבר לתנאים של הייצור וההשקעה המזערית המזכה):
א. מדובר בשירות שניתן לתושב חוץ – חשוב לוודא כי החברה עומדת בתנאי זה
וכי מקבל השירות עונה להגדרת "תושב חוץ" כהגדרתו בחוק (יש לשים לב כי
בחוק החדש חל שינוי בהגדרה זו).
ב. נדרש אישור מהמדען הראשי אשר יאשר כי פעילות הפיתוח אכן מהווה
בבסיסה פעילות ייצורית.
מיותר לציין כי מחירי ההעברה עם מקבל השירות חייבים להיות על פי מחירי שוק, קרי, שיטת ה-"Cost" תשקף את תרומת המפעל בישראל.
לסיכום, התיקון לחוק מגדיר את ההכנסה המוטבת הזכאית להטבות באופן כללי. יחד עם זאת, במציאות של התעשייה בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט, קיימים מודלים רבים ומגוונים של הכנסות ולעיתים לא ברור האם משקפים הלכה למעשה הכנסות משירותים. קצב התפתחות השווקים ואיתם מודלי ההכנסות הינו מהיר ולעיתים שינוי קטן במודל ההכנסות יכול להשפיע על הזכאות להטבות במס.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון
| 
)
