נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס 2011

תאריך: 12 בדצמבר 2011

נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס 2011

הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם ריכוז נתונים לתאום הוצאות עודפות לצורך הכנת הדוח המתואם לצרכי מס לשנת 2011:

1.       כללי

יש לתאם הוצאות עודפות מכוח תקנות שהותקנו על פי סעיף 31 לפקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות וניכוי הוצאות רכב), וכן הוצאות למתן טובת הנאה אשר נתן מעביד לעובדיו ואשר לא ניתן לייחסה לעובד פלוני.

על חבר בני אדם לשלם מקדמות בשיעור של 45% (בחבר בני אדם שסעיף 3(ז) לפקודה חל עליו - 90%) מן ההוצאות העודפות על בסיס שוטף.

במקרה של חוסר במקדמות, יש לשלם בהקדם את ההפרש כדי לחסוך בהוצאות ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות (במיוחד בחברות מפסידות).

לדוח המס אשר ישלח לפקיד השומה, יש לצרף את הטפסים 1235 (דו"ח על הוצאות עודפות) ו-1227 (הצהרה בעניין מקדמות בשל הוצאות עודפות אשר שולמו וטרם קוזזו מהמס).

2.       כיבודים במקום העיסוק

יותרו בניכוי רק 80% מן ההוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה) במקום העיסוק (מקום שבו מנהל הנישום, דרך קבע, את עיסוקו) של הנישום.

על פי חוזר מס הכנסה מס' 14/2000, יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים במקום העיסוק והן לעובדים. הוצאות מזון ומשקה אחרות, אשר אינן כיבוד קל, לא יותרו (לדוגמא: ארוחה עסקית הניתנת לאורח שאינו תושב חוץ - ראה סעיף 3 להלן).

 3.       אירוח

הוצאות בשל אירוח בארץ, אינן מותרות בניכוי כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא תקרה, במידה שהן סבירות ונוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח והארץ ממנה הגיע, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר לנישום וסכום ההוצאה).

4.         מתנות בשל קשר עסקי (ללקוחות וספקים) ולעובדים לרגל אירוע אישי

            א)   עד ל- 200 ש"ח לאדם שנה.

            ב)   אם ניתנה בחו"ל - עד ל-15 דולר של ארה"ב לאדם לשנה.

   ג)   מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (חתונה, לידת ילד, בר-מצווה) תותר בניכוי מבלי

        שתחשב הכנסת עבודה בגבולות הסכומים שבסעיף (א) לעיל (200 ש"ח). סכום

        מעבר לכך - ייחשב כהוצאה עודפת. (מתנה לעובד לחגים - יש לזקוף שווי

        למשכורתו).

תשומת לב לכך, שעשויה לקום חובת ניכוי מס במקור ממתנה אשר ניתנה לנותן שירותים (לרבות לעובד שלו).

5.       אש"ל בארץ לתושב ישראל

החל מיום 1 בינואר 2011 סכומים בגין הוצאות בשל ארוחת בוקר, ארוחת צהרים, או ארוחת ערב (אש"ל) בארץ אינן מותרות בניכוי.

בג"ץ, בפסק דינו מיום 13 ביולי 2011 (1878/09 עו"ד ענת ארז ולהב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים נ' שר האוצר ואח'), הורה לשר האוצר להפעיל את סמכותו ולקבוע סכומים מירביים מעודכנים לצורך ניכוי הוצאות אש"ל, במסגרת התקנה (כניסוחה קודם לביטולה ביום 1 בינואר 2011), ולהתיר את ניכויין על פי הסכומים המעודכנים בתקופה שמיום 1 במרץ 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010 מן ההכנסה החייבת במס על פי תנאי אותה תקנה.

ביום 20.11.2011 בק"ת 7050 פורסמו הסכומים כאמור כדלקמן:

סכומי הוצאות האש"ל לגבי נישומים אשר הוכיחו הוצאותיהם באמצעות קבלות

סכומי הוצאות האש"ל לגבי נישום אשר לא הגיש קבלות להוכחת הוצאותיו אך ניהל רישום כקבוע בתקנות

6.       הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל

ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים לייצור ההכנסה.

          סכומי ההוצאות אשר יותרו בניכוי בשנת המס 2011 - הינם כדלקמן:

א.      הוצאות טיסה

הוצאה עבור כרטיס במחלקת תיירים או עסקים - תותר במלואה.

הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה - תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה.

          ב.      הוצאות לינה

בנסיעה אשר כללה עד 90 לינות - עבור 7 הלינות הראשונות יוכרו כל ההוצאות או 246 דולר ללינה, לפי הנמוך (לפי קבלות).

עבור שאר הלינות (החל מן הלילה השמיני) בתקופה הנ"ל - אם מחיר כל לינה לא עלה על 108 דולר, תותר כל ההוצאה. אם ההוצאה עלתה על 108 דולר, יוכרו 75% מן ההוצאה, אך לא פחות מ-108 דולר ולא יותר מ-184.5 דולר ללינה.

בנסיעה אשר כללה יותר מ-90 לינות - יוכרו ההוצאות לפי קבלות, אך לא יותר מ-108 דולר ללינה עבור כל הלינות.

לעניין זה, גם שתי נסיעות או יותר אשר לא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות, ייחשבו כנסיעה אחת. נראה כי ימי השהייה בארץ לא יובאו בחשבון מספר הלינות.

          ג.       הוצאות שהייה (אש"ל)

                   אם נדרשו הוצאות לינה- 69 דולר לכל יום שהייה.

אם לא נדרשו הוצאות לינה- 116 דולר לכל יום שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל.

          ד.      הוצאות בגין שכירת רכב

הסכום אשר יותר בניכוי יהא הסכום אשר הוצא בפועל בגין שכירת רכב על פי קבלות, אך לא יותר מ- 54 דולר ליום.

על פי עמדת רשות המיסים, סכום זה כולל את כל ההוצאות לרכב, לרבות דלק, שירותים וכל הוצאה אחרת.

        ה.       הוצאות בשל חינוך ילדים

לגבי התרת הוצאות לחינוך ילדים בשל שהייה בחו"ל בתקופה רצופה העולה על 10 חודשים: הוצאות אלו יותרו בניכוי (גם בשל תקופת 10 החודשים הראשונים) בשל ילדים אשר טרם מלאו להם 18 שנה בשנת המס, בסכום שלא יעלה על 617 דולר לחודש לכל ילד. המנהל רשאי להגדיל את הסכום האמור בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד.

          ו.       הוצאות עסקיות אחרות

הוצאות עסקיות אחרות אשר נעשו בחו"ל כגון: טלפונים, אירוח ספקים או לקוחות וכיוצ"ב (כנגד קבלות) מותרות בניכוי באותו אופן שהיו מותרות בניכוי, אילו הוצאו בישראל.

          ז.       הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות

קביעת מס הכנסה קובעת רשימת מקומות בהם יותרו בניכוי 125% מסכומי הוצאות הלינה והשהייה הרגילות המותרות בניכוי.

להלן רשימת המקומות לגביהם ניתן לדרוש בשנת 2011 הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל-125% מן ההוצאות הרגילות:

          ח.      עדכון סכומים

הסכומים הנקובים לעיל בדולרים מתואמים בכל 1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד בארצות הברית (לפי מדד "ידוע").

7.       הוצאות לינה וארוחת בוקר

א.      לגבי הוצאות לינה אשר הוציא נישום בישראל או באזור, במרחק של 100 ק"מ ומעלה ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים: הוצאות יוכרו עד לתקרה המתייחסת להתרת הוצאה בשל לינה בחוץ לארץ החל מן הלינה השמינית - ראה סעיף 6ב' לעיל (לינה אשר עלותה נמוכה מ-108$ - כל ההוצאות, לינה אשר עלותה גבוהה מ-108$ תותר 75% מן ההוצאה בלבד אך לא פחות מ-108$ ולא יותר מ- 184.5$ והכל בשקלים חדשים על פי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה).

ב.      לינה במרחק של פחות מ-100 ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים לא תותר בניכוי כלל, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום.

הוצאות לארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יותרו בניכוי.

הוראות אלו לא יחולו על הוצאות לינה אשר הוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו.

8.       הוצאות ביגוד

הוצאות אשר הוציא נישום לרכישת ביגוד (לרבות נעליים) בעבורו או בעבור עובדו, אשר נועדו לשמש לצורכי עבודה וניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום או שעל פי דין קיימת החובה ללבוש את הביגוד, יותרו בניכוי במלואן אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (כדוגמת סרבל טיסה, חלוק אחיות, גלימה של עורכי דין, קסדה וכיו"ב). במקרה בו מדובר בביגוד אשר ניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי עבודה (כדוגמת חליפת מדים ייצוגית להופעת עורכי דין) יותרו לניכוי 80% בלבד מן ההוצאה.

על פי עמדת רשות המיסים, במקרה בו מעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים בקריטריונים הנ"ל, ייחשב הדבר כטובת הנאה אשר שוויה ייזקף להכנסת העובד.

9.       הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד במקום המגורים

לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון אשר אינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של בעל השליטה בנישום, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום. במקרה זה, ההוצאות אשר יותרו הינם כדלהלן:

א.      שיחות טלפון שאינו נייד בארץ

       1)       אם ההוצאה לא עלתה על 22,500 ש"ח לשנה, יותרו בניכוי, הנמוך מבין 80% מהוצאות החזקת הטלפון או חלק מן ההוצאות העולה על 2,300 ש"ח.

                   2)       במקרה בו ההוצאה עולה על 22,500 ש"ח לשנה יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 4,500 ש"ח בלבד.

במקרה בו מקום המגורים שימש את עיקר העיסוק בחלק מן השנה בלבד, יותרו חלק מן ההוצאות הנ"ל באופן יחסי לתקופת השימוש.

                    ניתן לסכם את הטיפול בהוצאות החזקת טלפון אשר אינו נייד בטבלה כדלקמן:

          ב.      שיחות טלפון לחו"ל

ההוצאה תותר במלואה, אם נוהל רישום כנדרש (תאריך, שעה, יעד השיחה, פרטי מקבלה, משך השיחה, נושאה ומחירה המשוער). להבדיל מהוצאות טלפון בארץ, אין חובה שמקום המגורים ישמש את עיקר עסקו של הנישום.

10.     הוצאות החזקת טלפון נייד

          ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפון נייד מוגבל כדלקמן :

·                לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של 1,200 ש"ח בשנה (100 ש"ח לחודש) או מחצית מן ההוצאות, לפי הנמוך.

·                על אף האמור לעיל, הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד, אשר הועמד לרשות עובד, כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002, יותרו במלואן.

יש לוודא שעובד אשר הטלפון הנייד הועמד לרשותו (למעט רדיו טלפון שניתן להתקשר ממנו למקום העבודה בלבד) חוייב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מן ההוצאה החודשית או 100 ש"ח, לפי הנמוך, והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית אשר שילם העובד בשל אותו רדיו טלפון נייד.

·                לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד אשר הוצאו בייצור הכנסת עבודה.

·                "רדיו טלפון נייד" - למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום עסקו או משלח ידו של הנישום.

·                יצוין, כי לעניין מס ערך מוסף נקבע בתקנה 18 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ובהוראת פרשנות  1/98 של אגף המכס ומע"מ, כי מקום בו יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי העסק, יפעל בהתאם וינכה את מס התשומות בגין רכישת הטלפון ובגין השימוש השוטף בו בהתאם ליחס כאמור. מקום בו לא יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי במכשיר, ועיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות, ואילו, כאשר עיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא שלא לצרכי העסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.

11.     הוצאות החזקת רכב

א.      אופן החישוב: יש לתאם הוצאות החזקת רכב, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 כדלקמן:

                   1)       הוצאות החזקת רכב בשל רכב אשר המעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה בניכוי במלואן.

                   2)       הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו L3 או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת - ראה בהמשך), אשר הוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או רכב חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי), תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין:

·                סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות השווי (חלופה ראשונה);

·                45% מהוצאות החזקת הרכב (חלופה שנייה).

דהיינו, יש לתאם את הנמוך מבין: סכום שווי השימוש ברכב או 55% מסך הוצאות החזקת הרכב.

                   3)       לגבי רכבים מסוימים, האחוז אשר יוכר לפי האפשרות השנייה יהא גבוה יותר מ-45% כדלקמן:

לגבי אוטובוס ציבורי או מונית - 90%

לגבי רכב סיור או רכב מדברי - 80%

לגבי רכב להוראת נהיגה - 77.5% ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד, ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור, שרק אחד מהם בלבד הוא רכב אוטומטי - 68%.

                   4)       לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו L3 (בעל מנוע בנפח של מעל 125 סמ"ק ובעל הספק מעל 33 כ"ס) אשר הוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, האחוז אשר יוכר לגבי האפשרות השנייה יהא 25% מסך הוצאות החזקת האופנוע.

          ב.      הגדרת רכב אינה כוללת "רכב תפעולי"- על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות החזקת רכב.

                   "רכב תפעולי", רכב אשר נתקיימו בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד

                   מאלה:

         1)       רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;

                   2)       רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד, המשמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח היד/עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק, והכול בלבד שמקום העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד/עסק אינו במקום מגוריו.

          ג.       פסיקה רלוונטית

ניכוי הוצאות רכב אשר משמש לצרכי עבודה בלבד - בית המשפט המחוזי (ע"מ 872/06 עיריית נהריה נ' פקיד שומה עכו), קיבל את העמדה, שיתכן והתקנות המגבילות ניכוי הוצאות רכב חלות רק אם מדובר בהוצאות מעורבות ועל כן אינן חלות, במקרה בו כל ההוצאות עסקיות.

התרת כלל ההוצאות בגין כלי רכב תפעוליים - עמ"ה 131/08 עירית מעלה אדומים נ' פקיד שומה ירושלים- מפסק הדין ניתן להסיק, שמקום בו הנישום יכול להוכיח באופן ברור את החלוקה בין המרכיב העסקי לפרטי, תוך אכיפת נהלי בקרה המבססים את תוצאותיה, הרי שיוכל הוא להשתמש בנתונים עובדתיים אלה חלף הקבוע בתקנות. ניתן להיעזר בקווים המנחים שנתן בית המשפט, לאופי הראיות המספקות לצורך סתירת החזקה שנעשה שימוש פרטי בכלי הרכב (כגון: מכשיר איתורן, הקפדה על חניית כלי הרכב בחניון סגור לאחר שעות העבודה ובסופי שבוע).

ההגדרה של "רכב", המחריגה "רכב עבודה" מתחולת התקנות אינה מהווה חזקה חלוטה, אלא ניתן להוכיח את תחולתה גם על כלי רכב אשר מתאימים באופיים להגדרת "רכב עבודה" על פי מבחן השימוש והייעוד.

ד.      סוגי הוצאות החזקת רכב הן רשימה "סגורה" של הוצאות אשר הוגדרו בתקנות

         כדלקמן:

רישוי, ביטוח מקיף, ביטוח חובה, דמי שכירות, דלק, שמנים, הוצאות תיקון ואחזקה, הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע, אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת על פי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה.

ה.      רישום פחת בטופס י"א - לגבי חברה, יש להקפיד שבטופס י"א (פחת לצורכי מס) ירשם פחת נצבר מלא על פי שיעור פחת שנתי, כנדרש בתקנות (בד"כ 15%), מיום רכישת כלי הרכב (גם אם לא נדרש מלוא הפחת בפועל).

          ו.       הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע, אשר הוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות החזקת רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות.

הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו, יותרו בדרך כלל במלואן (באם מדובר בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל).

          ז.       שינוי בשיעורי הפחת לרכבים מסויימים - בתיקון אשר פורסם בק"ת 6892 מיום 24 במאי 2010, הוחלף הסעיף בתקנות הפחת משנת 1941 לגבי רכב, ובין היתר הוגדלו שיעורי הפחת לגבי כלי הרכב הבאים: מונית 25% (במקום 20%) ונקבעו שיעורי פחת ספציפיים לרכב סיור ורכב מדברי (20%) ורכב היברידי (25%).

ח.      הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב

       1)       השיטה הלינארית - חלה על רכבים אשר נרשמו לראשונה מיום 1 בינואר 2010 ואילך

                            רפורמת "המיסוי הירוק" קבעה לעניין שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד כדלקמן:

שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד אשר מקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה של סכומים קבועים על פי 7 קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירון של הרכב (שיטה ליניארית). השיטה הליניארית חלה רק על רכבים אשר נרשמו לראשונה מיום 1 בינואר 2010. על כלי רכב אשר נרשמו לפני אותו מועד, תמשיך לחול שיטת קבוצות המחיר.

שיעור שווי השימוש החודשיים אשר נקבע לשנת 2011 ואילך יהא 2.48% ממחיר הרכב. כמו כן, נקבעה תקרה לזקיפת שווי שימוש שתעמוד על שווי רכב של 477,830 ש"ח (זקיפת שווי חודשית מכסימלית של 11,850 ש"ח).

בנוסף תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש, בסך של 530 ש"ח לחודש, לכלי רכב היברידיים, ללא קשר למועד רכישתם (לפני או אחרי 1 בינואר 2010). הפחתה זאת נקבעה כהוראת שעה עד לסוף שנת 2014.

עוד נציין, כי רשות המסים מפרסמת את המחיר לצרכן ואת סכומי שווי השימוש לדגם, באתר רשות המסים באינטרנט, בכתובת הבאה:

 https://www.shaam.gov.il/mm-usecar/.  המידע באתר מובא במתכונת של שאילתא לחיפוש לפי קוד תוצר וקוד דגם (בהתאם לשיטת הקודים של משרד הרישוי, כפי שאלה מוטבעים על גבי רישיון הרכב).

תשומת לבכם, כי ישנה דעה, כי ככל שניתן להוכיח את היקף השימוש הפרטי אשר נעשה ברכב - אזי יש לזקוף את שווי השימוש בדרך זאת, חלף הקביעה השרירותית בתקנות, בהן לכאורה אין הפרדה בין היקף השימוש הפרטי שנעשה ברכב לעומת השימוש העסקי. יצוין כי עמדה זו מנוגדת לעמדת רשויות המס.

                   2)       השיטה הישנה (קבוצות מחיר) - חלה על רכבים אשר נרשמו לראשונה עד 31 בדצמבר 2009

ביום 31 בדצמבר 2007 פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשס"ח-2007. על פי התקנות, החל מינואר 2008 ועד לשנת המס המתחילה בינואר 2011 יועלה בהדרגה שווי השימוש ברכב הנזקף לשכר עובד המקבל רכב ממקום העבודה.

·             להלן נתונים על סכום השווי בשנת 2011 לגבי כלי רכב אשר נרשמו עד 31 בדצמבר 2009 (ש"ח לחודש):

הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.

בכבוד רב,

רפופורט ושות'

רואי חשבון